יהדות תימן – כל מה שלא ידעתם !

הדות תימן היא קהילה יהודית עתיקת יומין. על פי החלוקה המודרנית של מסורות ישראל המכנסת את מסורותיהם של מרבית קהילות היהודים יוצאי אירופה תחת "מסורת אשכנז", ואת מסורותיהם של קהילות צפון אפריקה, הבלקן והמזרח התיכון, כ"מסורת ספרד", יש לראות את מסורתם של קהילת היהודים יוצאי תימן כמסורת נוספת, מכיוון שהיא נוטה לשמר מנהגים עתיקים וייחודיים, ושמרה על עצמאותה במידה רבה יותר, בהשוואה למסורות אחרות במזרח התיכון, שהיו נתונות לדריסת רגלה המשמעותית של מסורת יהודי ספרד.

נכון ל-2022, לאחר גירוש 13 יהודים בני המשפחה האחרונה ופטירתם של 3 קשישים יהודים נוספים, נותר בתימן קשיש יהודי אחד בלבד.

היסטוריה של יהדות תימן היא עתיקת יומין. ישנה השערה הקושרת את ראשית היישוב היהודי באזור עוד לימי נדודי בני ישראל במדבר, אז "נשמטו מהם לגליל תימן ונתיישבו בנפת ארץ שבא בירת הממשלה". על פי השערה זו, יהודים הם שהודיעו למלכת שבא – המזוהה עם ממלכת סבא, ששכנה בשטח תימן של ימינו – על גדולתו של שלמה המלך, וסוחרים יהודים היו מפליגים לאורך ים סוף מעציון גבר אל שבא^[1]. השערה זו נסמכת על קשרי הכלכלה בין ישראל וערב בתקופה קדומה זו, לאורך דרך הבשמים^[2]. סברא אחרת מאחרת את ראשית היישוב היהודי בתימן לחורבן ממלכת ישראל במאה השמינית לפנה"ס גלו בני עשרת השבטים למקומות יישוב בצפון ערב עם החורבן, ומשם הגיעו בהמשך לתימן והצטרפו לבני יהודה. גרסאות אחרות לסיפור עשרת השבטים מסבירות כי בני שבט דן בחרו שלא לגלות בעל כרחם, אלא התיישבו מרצונם בערב^[3]. המיתוס על בני עשרת השבטים שהתיישבו בתימן התחזק במאה ה-19, עת ביקשו תלמידי הגר"א לאתר בתימן את שרידי השבטים האבודים, ואף שלחו לתימן שליח מן הקהילה בירושלים^[4].

המסורת המקובלת ביותר בקרב יהודי תימן כי הם צאצאי שבט יהודה, מייחסת את ראשית ההתיישבות בתימן לימים שקודם חורבן בית ראשון. בני הקהילה מכריזים כל שנה במהלך הקינות לתשעה באב מתוך התכלאל על השנים לחורבן הבית הראשון, ומייחסים לאותן שנים את הגעתם לתימן: ”ולחרבן בית ראשון ולפיזור אנשי גלותנו אנו הגולים פה (כך וכך) שנה”^[5]. עם זאת, הכרזה זו נמצאת בסידורים רק החל מהמאה הרביעית לאלף השישי, כלומר מן המאה ה-17^[6]. על פי המסורת^[7], עם הישמע נבואות החורבן של ירמיהו, כארבעים שנה בערך לפני חורבן הבית הראשון, קמו 75,000 מבכירי היהודים מארץ ישראל, בני שבט יהודה ושבט לוי, וגלו לתימן. בניסוחו של השד"ר בן המאה ה-19 יעקב ספיר הלוי, שביקר בתימן והעלה על הכתב את רשמיו:

קבלה בידם שאבותיהם באו לגור בארץ הזאת שתים וארבעים שנה קודם חרבן בית ראשון. כשמעם נבואת ירמיה "היוצא מעיר הזאת וחיה" נאספו ע"ה [75] אלף מבני החיל והגבורים משוֹעי יהודה אשר נגע יראת ה' בלבבם, וכהנים ולוים עם עבדיהם וכל קנינם ורכושם, ועליהם חמשה ועשרים שרי בתי אבות (אשר עוד יקראום בשמותם על פי א"ב), ויצאו מירושלם לתור להם ארץ מנוחה. ועברו הירדן ושמוּ אל המדבר פניהם. ממקום שבאו לא"י, שם שבו ללכת. אחד עשר יום הלכו במדבר עד באו ארץ אדום ושעיר ולארץ הזאת. והמה ראו את הארץ טובה פריה וענפה, כגן ה' כארץ ישראל אין מחסור דבר (כאשר עד היום נקראת גן עדן שבתימן), גם אגודתו על א"י יסדה שמצאו בה כל הארבעה מינים שבלולב, ונחו שמה ויאחזו בה. וימליכו עליהם מלך מתוכם ושבו אל ה' בכל לבבם. גם בנו שם המבצר החזק על ההר נֻקֻם והיו שם לממלכה עצומה והצליחו בעושר ובגדולה.— יעקב ספיר, אבן ספיר (ספר מסע תימן), פרק כ"ט

מקור : ויקיפדיה